החלטה בתיק ת"א 34609-05-10

א.         רקע עובדתי

התובע - המשיב בנו של המנוח ברוך גוטמן ז"ל. המנוח רשום כבעלים של זכות חכירה לתקופה של 23 שנים החל משנת 1956 לגבי המקרקעין הידועים כחלקה 104 בגוש 6407 (להלן: "המקרקעין"). המקרקעין מצויים בתחום המוניציפאלי של עירית הוד השרון, ועל כן הוועדה המקומית לתכנון ולבניה הוד השרון (להלן: "הוועדה המקומית") היא הגוף הסטטוטורי המקומי המופקד על ענייני תכנון ובניה של המקרקעין, וגם המבקשת דנן. הוועדה המחוזית היא הגוף המתכנן הסטטוטורי מבחינה מחוזית והכל כהגדרת מונחים אלו בחוק התכנון והבניה התשכ"ה-1965 (להלן: "החוק").

עפ"י נספח ב' לכתב התביעה הוכר המשיב כזכאי להירשם כחוכר לגבי המקרקעין לתקופה של 49 שנה, והכל כנקוב באשור ממ"י המנהל את מקרקעי קק"ל הרשומה כבעלים של המקרקעין.

חרף העובדה שחלפו 14 שנים מיום מתן האישור התובע טרם נרשם כחוכר, פעולה פשוטה למדי (בניגוד לאמור באישור ממ"י).

אין חולק כי על המקרקעין הוחלו הוראות תכנית מפורטת הר/1200 (להלן: "התכנית"). אין גם חולק כי נוכח היקפה של התכנית, האחרונה מצויה בגדרי סמכותה התכנונית של הוועדה המחוזית.

אין גם חולק כי עובר לאישורה של התכנית הופיע המשיב בפני ועדת התנגדויות שהקימה הוועדה המחוזית, והתנגדותו שם התקבלה באופן חלקי.המשיב הלין על כי דרך מתוכננת (כיום קבועה) אשר כונתה דרך מס' 8 רחבה מדי ורוחבה הוקטן תחילה מ-20 מטר ל-13 מטר ואח"כ ל-12 מטר (להלן: "הדרך").

כן קבעה המבקשת כי הדרך תנגוס (על דרך הפקעה) בחלקים שוויוניים ככל האפשר מן החלקות שבסמוך להן היא עוברת.

אין גם חולק כי הדרך שנוצרה עם מתן לתוקף לתכנית נוגסת במקרקעין מושא התביעה יותר מאשר בחלקות סמוכות לה ובעיקר חלקה 105 בגוש 6407.

המשיב צרף לכתב תביעתו חוות דעת שמאית ערוכה ע"י השמאי גדעון ורדי לפיה נגרם נזק למקרקעין כתוצאה מיישום הוראות התכנית בסך של 583,900 ש"ח נכון ליום פרסום התכנית ברשומות וכשהוא משוערך ליום הגשת התביעה בסך של 852,492 ש"ח.

כן יש לציין כי ע"ג המקרקעין נרשמה ביום 24.10.06 (לפי שטר 32102) הערה על הפקעה מכח הוראות סעיפים 5 ו-7 לפקודת הקרקעות רכישה לצרכי צבור 1943 (להלן: "פקודת הקרקעות") לטובתה של הוועדה המקומית.

ב.         הדיון

1.         א.         המבקשת טוענת כי המשיבים טועים ומטעים בימ"ש זה, שכן לטעמו בימ"ש זה                  נעדר סמכות ענינית לדון בה והסמכות מוקנית ככל שהמבקשת מעורבת בה לוועדת                  הערר שנכונה לפי סעיף 197 לחוק.

אם לא די בכך, טוען ב"כ המבקשת כי המשיבים פתחו בהליך נגדה עפ"י הוראות סעיף 197 לחוק, ולא יתכן מצב לפיו יזכו בפיצוי כפול: פעם אחת מכח הוראות סעיף 197 ופעם שניה כאן מכח הוראות פקודת הנזיקין.

ב.         מוסיף וטוען ב"כ המבקשת כי אליבא דשיטת המומחה של המשיבים, הופקע מהם שטח יתר של 71 מ"ר, ועל כן הם דורשים פיצוי הפקעה. פיצוי שכזה יכול להעניק ביהמ"ש "האזרחי" עפ"י דיני ההפקעות ולא בימ"ש זה.

ג.          לתובעת המשיבה אין כלל זכויות ראויות במקרקעין, ועל כן יש למחוק אותה מכתב התביעה.

            כך גם המשיב לא צרף את חוזה החכירה שלו מול ממ"י ע"מ שאפשר יהיה לדעת מהם תנאי החכירה לפיהם חכר את המקרקעין, ובעיקר מהו היקף החכירה שלו.

2.         א.         (1)        ב"כ המשיבים הגיב לבקשה וטען כי בבקשה להעדר סמכות עניינית של                              בימ"ש זה אלא של הגופים המנויים בסעיף 197 לחוק התכנון, עלי לבחון                                האם יש ממש בטענה ורק אם אסבור שכך פני הדברים עלי להעביר                                          התביעה לברור לגוף המוסמך שדינו כדין בי"ד לכל דבר ועניין.

(2)        ב"כ המשיבים טוען כי בכל הכבוד הראוי למבקשת המשיבים בלבד, הם ורק הם, יקבעו את העילה לתביעתם והסעדים הנובעים מעילות אלו.

            לטעמו של ב"כ המשיבים הוועדה המחוזית החליטה את שהחליטה ומכיוון שהמבקשת לא יישמה החלטה זו (החלטה מעין שיפוטית כהגדרת ב"כ המשיבים) אזי יש לומר כי המבקשת התרשלה כלפיה הפרה חובת זהירות מושגית וקונקרטית ומשכך תאלץ לשלם לה בגין התרשלות זו.נטען גם כי